כמה שאני חי יותר, כך אני יותר ויותר עומד על העובדה שחיי כאמן אינם תהליך שקודם למוות, נהפוך הוא: הרי הם החיים שלאחר המוות - לאחר מותם של עידנים שלמים, אותם חוויתי ואיתם מתתי. גדולי החכמים (ז''ל) כבר הכריזו על מות האלוהים, על מות ההיסטוריה, על מות האמנות, ובעיקר הציור, לכן יהיה רק טבעי והגיוני להמשיך את השרשרת ולהודיע על מות המוות עצמו, כמו בבית האחרון של "חד גדיא". אם כך, אין עולמנו אלא העולם הבא, חיינו - חיי נצח והוי שלנו - הוי גן עדן, ולזמן אין סמכות. כלומר, אם אני בתור אמן מתתי יחד עם כל עמיתי מתקופות העבר, אז יש לי הכבוד והעונג להימצא בחברתם, כך שגם אני יכול לזכות לתשומת ליבם ולהיראות בעיניהם...
נקודא זינגר
IN ENGLISH
נקודא זינגר
IN ENGLISH
